תקשורת ביונים. מה שנמדד, ומה שלא

עדכון, 7 באוקטובר 2026. זו כתבת מחקר, לא מוצר. אין את זה במלאי, ואין כאן טיפול.

מה נמדד ב־2022

ב־6 באפריל 2022 פורסם ב־Science Advances מאמר של זיפאנג ג׳או, דיון חודגולי וג׳ניפר גלינס, מאוניברסיטת קולומביה. השם: תקשורת יונית לביואלקטרוניקה מושתלת.

הרעיון: הרקמה מלאה ביונים, אטומים טעונים, והיא שומרת אנרגיה חשמלית כמו סוללה. שותלים זוג אלקטרודות ברקמה, ושמים זוג על פני השטח. המכשיר בפנים שולח פולסים. המקלט בחוץ קורא אותם. הנתונים יוצאים בלי כבל ובלי רדיו.

במכרסמים שהלכו חופשי, במשך שבועות, המכשיר קלט אות מנוירונים בודדים והעביר אותו החוצה. בדיווח של האוניברסיטה אלה חולדות. לא עכברים, ולא בני אדם.

עשרה ערוצים יחד נתנו רוחב פס של כ־60 מגה־הרץ. כל ערוץ בנפרד פעל סביב 6 מגה־הרץ. ההערכה לערוץ אחד, לבד, היא עד 14. זה רוחב פס, לא מהירות הורדה של קובץ. המתח נמוך. במאמר: חסכוני בכמה סדרי גודל מרדיו או מאולטרסאונד. בדיווח של האוניברסיטה נכתב «אלפים עד מיליונים». זה אותו כיוון, לא מספר מדויק יותר.

חומר נלווה, לא אותו ניסוי

ב־27 בינואר 2022, ב־Advanced Science, אותה מעבדה תיארה מוליך יוני אנאיזוטרופי. חומר רך מחלקיקים שמוליכים יונים, בתוך פלסטיק מבודד. היונים זזים בעיקר בכיוון אחד, כדי להפחית רעש בין חלקים במעגל. זה לא מכשיר שמתמוסס בגוף, ולא מוצר.

מה קרה אחר כך

ב־24 בספטמבר 2026 דווח על מאמר ב־Science, של רמי גאנים וצוות מהמכון הטכנולוגי של ג׳ורג׳יה. הם קראו לזה SWANS. גם כאן הרקמה עצמה מעבירה את האות. לפי הדיווח, הכיסוי גדול יותר מפי עשרה מרדיו כמו בלוטות׳, דרך 30 ס״מ של רקמה או יותר. הניסויים היו ברקמה מחוץ לגוף, של חזיר, עוף ומכרסם, וגם בחיה חיה: חיישן על רגל קדמית שהפעיל רגל אחורית. לא מוצר, ולא ניסוי רפואי בבני אדם.

לא לערבב

יריעת NeuroGrid של חודגולי היא מכשיר אחר. היא הונחה על מוח של ילד עם אפילפסיה לראשונה ב־2026. זו בדיקה. לא כתוב שהתקשורת היונית מרפאה אפילפסיה.