לכל אחד יש רגע שבו הזמן עוצר. אצלי, זה היה כשנשארתי עם 100 שקלים בארנק, ילדה בת שלוש ששואלת מתי אמא חוזרת, ועסק שעמד דומם כמו עיר רפאים וירטואלית.זה לא היה רק כישלון כלכלי. זו הייתה התמוטטות טוטאלית של המציאות שהאמנתי בה.הייתי שם – בשפל. הייתי לבד עם יולי, מנסה להאכיל אותה בדייסה, מרחם על עצמי בלילה ובונה לה עולם קסום בבוקר – עם כוס פלסטיק, מציאות מדומה, וקצת דמיון.
קרא עוד
